יום לא פשוט של כאבים מפוזרים ותחושות של נמנום בקצות האצבעות בעיקר בצד ימין.
קראתי הרבה מאמרים על פוסט פוליו וככל שהתופעות מתאימות עניין הצדדים מבלבל אותי בהחלט.
סימני השאלה שוב צפים ועולים ותופסים את מרחבי השבילים במוח.
אני תוהה כמה זמן אהיה בתחושה הזו ומה אומר פעם בעוד זמן איך חייתי בחוסר וודאות וזה היה קשה, ההסתכלות על זמן עבר די קשה, ותמיד מרגישה מוחמצת.
האם כל החיים יש תחושה של אכזבה???
או החמצה?
מה יותר גרוע אכזבה או החמצה? אולי הן שני הצדדים של חבל דק אחד?
העזתי וצלצלתי למרפאה של הנוירוכירורג, שאלתי אם נכתב פסק דין עבורי? מה הוא חושב? בינתיים הוא לא חושב, בינתיים עדיין לא עיין בחומר המתאסף, בינתיים אין קשר, אני מחפשת חוטי קשר ומרגישה שכל החוטים ברחו לי לחלוטין וניתקו.
עוד כמה ימים יתאחו אני יודעת.
מסע נרציסיסטי לתוך עצמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה