במטוס - עוד פיתה

28 למאי

עליה למטוס:

מחפשת בתוכי שמחה ומוצאת חורבות שזרעתי.

שומרת על חפציי, כמו שמירה על גוף שלא יחולל.

מתבוננת חיצונית בכדי לקבל השראה, לא מעורבת

חושבת היום יותר מתמיד כמה צריכה ניתוק 

להוטה לראות הרים.

תולה עיניי במבטים המושלכים לעברי

אין פאר

יש בי צניעות מעושה המחפשת נחמה או הבנה או ליטוף

הכי ליטוף

פעם קראתי בספר של אריקה ג׳ורג על זיון מרוכסן בתא שירותים במטוס, או על המושב

לא זוכרת רק יודעת שזה מדליק

אך מתברר לי שאני לא רוצה 

ואם רוצה, שיהיה  משהו שאינו.

באמת ברורה לי אהבתי אל צ' וכך גודל האכזבה מחוסר ההתבוננות שלו

אבל בשניה זו הוא צלצל ושימח אותי

בשדות אחרים - 

מרגישה גמילה מבורכת

עדיין אני לא ממש מצליחה להבין מהי? אך זה המרגיש הפעיל עכשיו, לא מתחייב על מחר. 

אין צורך בחמצן ריגושים

מתרחקת

אפילו מחשבה על זיון לא מרטיטה לי ווגינה ולא גורמת לזרימה מיידית, מרגישה כל כך שבעה מריגוש מלאכותי. להיום מרגישה חיפוש אחר מרגיש אמיתי.

מוזר הייתי אומרת.

ושמה על פי פלסטר למחוק תמיהה וספקות.

בטיסה -

כמו בטיסה, בוחרים לעלות ותוך כדי לא ברור, הירידה גם היא בכפיה מסתיים וזהו.

חיה בסחרור מסוים הבא מתוך ראשי ונשאר בקרבי, מוזרה תחושת סחרחורת אולי כך מרגישים כשמעשנים דברים מסוימים. 

ממש צריכה, ממש לא צריכה תודעה מזויפת ונדמה לי וכו'

רב אונן הייתי קוראת לעצמי, כל כך אמונה על כך . 

הנסיעה הזו היא כמו נסיעת כפרה על כך שלא נסעתי לאמא כשהיא ממש ממש היתה צריכה

חווה שינוי מרכז  בי, יכולת הנפשית לפרגן מעשים המקרבים את הנפש למרכז את עצמה.

זווית אינטגרלית -  

אינטגרציה אמיתית

בודקת תדיר במד הזיוף

קירבה לחיים עם אמת

כושר שקרי לקוי

ראיה מאד מפוקחת

או

חוסר יכולת לומר דברים שאינם 

או

אידאליזציה של מציאות עתידית יוצרת פער

דברים רעים רודפים אחרי

כמו

"עד זה מדבר וזה בא" ומכריז על חדש ובפי הרבה תיפלה על אלוהים. (לאיוב לא היתה)

המהות -

ללא הסחות ממציאות

לחיות במציאות ללא פחדים

חלומות אפשר זה התיבלון.

Roots of Hope

יש פחדים, יש פנטזיה, האם בלעדיה קיים תוכן?

הפנמה והחצנה

המטוס רוקד וסוער, התנודות חזקות מכריזים על חגורות - המטוס מקרטע 

האצבעות מרקדות על האיפאד בתזזית מסוימת 

מטוס הופך לאניה ושט בין עננים שקטים לבנים כמו בין גלים גבוהים

שמים הם בכיוון הפוך

צריך לבקש אלוהים באדמה.

מה יותר חשוב אדמה או שמים?

קבורתו של אדם מרחף מכוסה או צף?

שמים בקשו רחמים

אדמה תהי רחומה

בקשת רחמים מעוררת תהיה למה בעצם לבקש 

אך זה כה טבעי כמו לנשום?

בשהות במטוס אני רבה עם דיילת על פיתה

מוכיחה לעצמי ובעיקר לעולם עד כמה אני אסרטיבית 

לא אוכלת היום פגר עוף או בשר או בכלל, 

מכריזה על צמחונות להיום ובכך מכריזה כמה אני שווה יותר מזולותיי הטורפים בשר של פגר זה או אחר ומחמת כאילו רחמים על כל דרי הכלובים הצפופים, מכריזה בתוכי אני לא אתן יד לכך עד לארוחת הבשר הבאה!

עוד פיתה